יום ראשון, 8 במרץ 2015

עשרת כללי הקריאה של טדי רוזוולט

טדי רוזוולט, הנשיא ה-26 של ארה"ב ידוע באהבת הספרות ובחדוות הקריאה שלו - כך גיליתי כאשר נתקלתי בפוסט הזה של BookRiot המכיל ציטוטים נפלאים של רוזוולט אודות הקריאה. אז להלן הציטוטים המקוריים, התרגום (הקלוקל) שלי לאותם ציטוטים והפירושים שלהם כפי שאני קוראת אותם.

**כבר חמש שנים בהן אני עוסקת בתרגום מסמכים מקצועיים, אך עם אנגלית ספרותית המנוסחת כל כך בקפידה אין לי נסיון - ועל כן הערות על התרגום יתקבלו בברכה**

1
"The room for choice is so limitless that to my mind it seems absurd to try to make catalogues which shall be supposed to appeal to all the best thinkers. This is why I have no sympathy whatever with writing lists of the One Hundred Best Books, or the Five-Foot Library. It is all right for a man to amuse himself by composing a of a hundred very good books...But there is no such thing as a hundred books that are best for all men, or for the majority of men, or for one man at all times."
"המקום לבחירה הוא כה בלתי מוגבל, שנדמה לי מגוחך לנסות ולקטלג אילו ספרים אמורים לפנות לכל החושבים הדגולים. זוהי הסיבה בגינה אני חסר כל סימפתיה לרשימות בנוסח 'מאה הספרים הטובים היותר'. זה בסדר גמור לאדם לשעשע עצמו על ידי עריכת רשימה של מאה ספרים טובים מאוד...אך אין דבר כזה מאה ספרים שהם הטובים ביותר עבור כל אדם, או מרבית האדם, לאדם אחד בכל זמן."

עזבו אתכם רשימות - קלאסיקות, חובת קריאה, רבי מכר, ספרים שחייבים לקרוא כי פשוט חייבים. כי ככה. טדי אומר שאין דבר כזה, קריאה היא כל כך סובייקטיבית! לא יכול להיות שספר אחד מתאים לכולם, או אפילו לאותו קורא בנקודות זמן שונות. אז אם בא לכם לערוך רשימה של ספרים טובים (כמו למשל רשימת הספרים שפרסמתי ביום השואה הבינ"ל), או לקרוא אחת, שימו לב שלא כל הספרים בהכרח מתאימים עבורכם או עבור כל קורא - התייחסו לכך כהמלצות בלבד, והמלצות לא חייבים לקבל.

2
"A book must be interesting to the particular reader at that particular time."
"ספר חייב להיות מעניין לקורא המסוים באותה נקודת זמן מסוימת."

כולנו מכירים את התחושה של לחזור לספר אהוב מהעבר ולגלות שהוא אינו נפלא כמו שזכרנו. רוב הספרים שאנחנו אוהבים הם כאלה שהתחברנו אליהם - שדיברו אל נפשינו כאשר זו היתה צריכה את זה, והיתה מוכנה להקשיב להם. אך מאז הזמן חלף ועמו גם נפשינו השתנתה. הספר חייב לעניין את הקורא בהווה, בזמן הקריאה. ישנם גם ספרים שנתחיל לקרוא ונגלה שאיננו בשלים עבורם - אולי עוד כמה ימים, שבועות, שנים, חודשים יתאים הספר לנו כמו כפפה.

3
"Personally, the books by which I have profited infinitely more than by any others have been those in which profit was a by-product of the pleasure; that is, I read them because I enjoyed them, because I liked reading them, and the profit came in as part of the enjoyment."
"הספרים מהם הרווחתי מונים יותר מאחרים היו אותם ספרים בהם הרווח הוא תוצר לוואי של ההנאה. כלומר, קראתי אותם בגלל שנהניתי מהם, בגלל שאהבתי לקרוא אותם, והרווח הגיע כחלק מהנאה זו."

אל תכריחו את עצמכם לקרוא. גם אם הבטיחו לכם שזה, הספר הזה, הוא עמוק והוא מכיל תפיסת עולם אחרת ושונה ומפתחת ולא יוצאים ממנו כמו שנכנסים אליו והוא פשוט מדהים. אם אתם לא נהנים ממנו, חבל על זמנכם. הקריאה חייבת להיות שזורה בהנאה, ומתוך הנאה זו צומח לו הערך המוסף.

4
"The reader, the booklover, must meet his own needs without paying too much attention to what his neighbors say those needs should be."
"הקורא, אוהב הספרים, חייב למלא את צרכיו מבלי לתת יותר מדי תשומת לב למה ששכניו אומרים שצרכים אלה אמורים להיות."

בין אם אתם קוראים על מנת להשיג אסקפיזם, או על מנת להעשיר את עולמכם, או על מנת ללמוד אודות נושא כלשהו, או פשוט בשביל לדבר על הספר הזה במפגש הקריאה הבא שלכם - הצורך שהספר ממלא עבורכם הוא שלכם בלבד, והוא תמיד לגיטימי. אין סיבה לא טובה להרים ספר ולקרוא.

5
"He must not hypocritically pretend to like what he does not like."
"אסור לו להעמיד פנים בצביעות שהוא מחבב ספר שאינו מחבב."

אם קראתם ספר, קלאסי ככל שיהיה, קאנון ככל שיהיה, ולא נהניתם - זה לגיטימי! הנה, אני אתוודה: שנאתי את "התפסן בשדה השיפון". שנאתי אותו. אני לא יודעת אם זה קשור לטיימינג בו קראתי אותו (אם נתחשב בציטוט השני...) אבל בתיכון כשהכריחו את כולנו לקרוא אותו בשביל הבגרות אני פשוט סבלתי. הולדן עצבן אותי כל כך שרציתי להכות אותו עם הכובע האדום ההוא ולירות בכל הברווזים שעוזבים את האגם. היום אני כבר מבינה את החשיבות שלו, ויכולה לראות אותו באור שונה עקב היכרותי עם ההיסטוריה של סלינג'ר במלחמה - אבל עדיין, אפילו שאני יכולה להעריך את התפסן, אני לא אוהבת או אפילו מחבבת אותו.
גם את שר הטבעות, הם כל הזמן שרים למען השם!

6
"Books are almost as individual as friends. There is no earthly use in laying down general laws about them. Some meet the needs of one person, and some of another; and each person should beware of the booklover's besetting sin, of what Mr. Edgar Allan Poe calls 'the mad pride of intellectuality', taking the shape of arrogant pity for the man who does not like the same kind of books."
"ספרים הם כמעט אינדיבידואלים כמו חברים. אין שום שימוש בהנחת כללים לגביהם. חלק ממלאים את צרכיו של אדם אחד, ואחרים של אחר; וכל אדם צריך להישמר מפני חטאו המטריד של אוהב הספרים, מפני מה שמכנה אדגר אלן פו 'הגוואה המטורפת של האינטלקטואליות', אשר תופסת צורה של רחמים מתנשאים על האדם אשר לא אוהב את אותו סוג הספרים."

אל תשפטו מישהו שלא אוהב את סוג הספרות שאתם אוהבים, או שאתם חושבים שראוי לאהוב. ובכלל, אל תחשבו שסוגה אחת ראויה יותר מאחרת. אני לא קוראת שירה. אני לא מבינה, לא מתחברת, ונמנעת מדיונים מעמיקים ואפילו שטחיים בנושא שימבורסקה, אשר הפכה פופולארית לאחרונה. אל תשפטו אותי, אל תרחמו עליי - ואני, אני לא אשפוט אתכם כשתספרו שאתם קוראים את "חמישין גוונים של אפור". כי לכל אחד צרכים שונים מהספרות אותה הוא צורך - והכל בסדר.

7
"Now and then I am asked as to 'what books a statesman should read', and my answer is, poetry and novels - including short stories under the head of novels."
"מעת לעת אני נשאל 'מה צריך פוליטיקאי או מדינאי לקרוא', והתשובה שלי היא, שירה, רומנים וסיפורים קצרים"

האמת, שאין לי תובנה מיוחדת מהציטוט הזה - אבל מקסים בעיני שהתגובה שלו לא היתה ספרי היסטוריה, בטחון, אסטרטגיה. אולי לקראת הבחירות כדאי שנבחרינו לעתיד ירימו איזה רומן, אוסף סיפורים קצרים - או אפילו קובץ שירה.

8
"Ours is in no sense a collector's library. Each book was procured because some one of the family wished to read it. We could never afford to take overmuch thought for the outsides of books; we are too much interested in their insides"
"הספרייה שלנו איננה ספרייה של אספן. כל ספר נרכש בגלל שמישהו מהמשפחה רצה לקרוא אותו. מעולם לא יכלנו להרשות לעצמנו לחשוב על החיצוניות של הספרים, אנחנו מתעניינים מדי בפנימיותם."

אני אוהבת שהספרייה שלי מסודרת לפי סדרות - כל ספרייה לעם ביחד, כל הסדרה לספרות יפה של כתר, וגם זו של מודן - אני אוהבת ששדרות הספרים תואמות, משהו בזה מרגיע את החוש האסתטי שלי ואת ה-OCD הקל שלי. כל ספר במקומו. רוזוולט אומר לנו כאן את הקלישאה הבסיסית של "לא לשפוט ספר עפ"י כריכתו" ומרחיב אותה - לא לרכוש ספר לפי כריכתו. אני מרשה לעצמי להרחיב את הגדרת האסתטיקה ולפרש את דבריו לאור שאר הציטוטים, לא לקנות ספר שאיננו רוצים לקרוא. כמו בסצנת הפתיחה של הפרק הראשון של Black Books (שזמינה ביו-טיוב אם טרם צפיתם) - אל תקנה את כל כתבי דיקנס רק כי הם מתאימים לספה, ואל תקנה את יוליסס רק כדי שאורחים יראו שהוא על המדף.

9
"[We] all need more than anything else to know human nature, to know the needs of the human soul; and they will find this nature and these needs set forth as nowhere else by the great imaginative writers, whether of prose or of poetry."
"כולנו צריכים יותר מכל דבר אחר, להכיר את הטבע האנושי, להכיר את הצרכים שך הנפש האנושית; ונמצא את הטבע הזה ואת הצרכים הללו מובאים בצורה הטובה ביותר דרך הכותבים היצירתיים ביותר, בין אם בפרוזה או בשירה."

כבר כתבתי לכם פעם שקריאה עבורי היא פעולה אקיטיבית של אמפתיה - וכאן רוזוולט ממש מרגש אותי. איזה ציטוט יפה! איזו אימרה! כל נסיון לתרגם אותה בידי הבלתי מיומנות לא יצליח לעשות לה את הכבוד הראוי לה. הקריאה פותחת בפנינו עולמות חדשים, תפיסות עולם חדשות - גורמת לנו לחוות את העולם דרך נקודת מבטו של האחר, וזו סגולתה הגדולה ביותר בעיני. היא מלמדת אותנו להזדהות, להתחשב, להבין את טבעינו ואת צרכיו של הזולת. תרגיל באמפתיה.


10
"Books are all very well in their way, and we love them at Sagamore Hill; but children are better than books."
"ספרים מאוד חשובים בדרכם, ואנחנו אוהבים אותם כאן בסאגאמור היל; אך ילדים טובים מספרים."

ספרים אינם הכל בחיים - הישמרו שמא תשאבו אליהם ותפספסו את אשר קורה בעולם "האמיתי". גם אוהב הספרים הגדול ביותר צריך לדעת מתי להניח את הספר בצד ולהתייחס לאשר מתרחש סביבו.

טדי רוזוולט קורא


2 comments:

  1. תודה, נהניתי מאוד מהקריאה- גם מטדי גם ממך.
    אגב, גם אני לא אהבתי את התפסן ומציין את זה בכל הזדמנות, אבל מקווה שלא וויתרת על שאר הכתבים של סלינג'ר.. מאזמה ועד פראני, זואי ו-סימון: הקדמה.

    השבמחק